ע"פ 9724/02 מוראד אבו-חמאד נ' מדינת ישראל
בית המשפט העליון הרשיע לראשונה נאשם בעבירת אינוס בנסיבות מחמירות, על סמך תוצאות בדיקת דנ"א בהסתברות גבוהה ביותר.
ההלכה בישראל רואה בהתאמת דגימות דנ"א מרמה מסוימת ומעלה ראיה לקיומה של זהות בין האדם שהיווה מקור לדגימת הדנ"א שנמצאה בזירת העבירה לבין אדם שדגימת דנ"א שלו נמצאה תואמת. אולם, עד כה לא הורשע אדם אך על יסוד ראיית דנ"א בלא שנמצאו ראיות נוספות תומכות בה.
השופט חשין קבע כי ברמת השכיחות הגבוהה שנמצאה בפרשה - אחד לכשבעה מיליארד, ניתן לקשור את המערער אל מעשה האינוס החמור. בית המשפט הוסיף כי ראוי שדינה של ראיית דנ"א בשכיחות כה גבוהה תהא זהה לראיה של טביעת אצבעות.
ע"פ 9724/02 מוראד אבו-חמאד נ' מדינת ישראל
למדור דיני ראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.